משטר המס בישראל מבוסס על עקרון התא המשפחתי. המשמעות היא, שכאשר בני זוג נשואים, קיימת חזקה לפיה נכסי נדל"ן הרשומים על אחד מבני הזוג בלבד, גם אם נרכשו על ידי אותו בן זוג לפני הנישואין, רואים אותם מבחינת רשויות המס כנכסים משותפים.

ההבדל במס רכישה בין דירת מגורים יחידה  לבין דירה נוספת עשוי להיות בעל משמעות כלכלית רבה, שעשויה להגיע לחיסכון של מאות אלפי שקלים.

הנחת היחידה המשפחתית

בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)  בני זוג וכן ילדיהם הקטינים (עד גיל 18 ושאינם נשואים) נחשבים לתא משפחתי אחד לצרכי מס רכישה.

לדוגמא: דנה רכשה דירה לפני נישואיה. לאחר נישואיה ליואב, הם רכשו יחד דירה משותפת. רכישה זו תיחשב כדירה נוספת  של היחידה  המשפחתית, ויואב מאבד למעשה את מעמדו כרוכש דירה יחידה, אף שלא היתה בבעלותו כל דירה אחרת. הנחת התא המשפחתי המשותף  חלה באופן אוטומטי, וניתן לסטות ממנה רק בנסיבות מיוחדות, בעיקר באמצעות הסכם ממון  מתאים.

השלכות מס: דירת מגורים ראשונה מול דירה נוספת

מס רכישה

על דירת מגורים יחידה  מס רכישה עד לסכום מסויים (כיום – כ- 2 מיליון ₪) הינה 0, ומעל אותו סכום החישוב הוא מדרגתי. לעומת זאת, ברכישת כל דירה נוספת חל מס רכישה בשיעור של 8% מהתמורה. על נכס בשווי מיליון ש"ח, מדובר בתוספת של כ-80,000 ש"ח בהוצאות הרוכש.

מס שבח

גם לעניין מס שבח קיימת משמעות לעניין התא המשפחתי. מכירת דירת מגורים יחידה עשויה ליהנות מפטור מלא ממס שבח. אך מכירת דירה כאשר יש לתא המשפחתי דירה נוספת או דירות נוספות, אינה נהנית מפטור זה, ועשויה לגרור חיוב מס שבח שעלול להגיע לעיתים למאות אלפי שקלים בשל  השבח  שנצבר.

התפתחות שיפוטית: פסקי הדין רוזנבאום וריק

קביעה חשובה בעניין זה התרחשה בשנת 2021 במסגרת פסקי הדין רוזנבאום (ע"א 4298/18) ו-ריק (ע"א 1886/19), שם נקבע, כי בני זוג החתומים על הסכם ממון  המסדיר הפרדה רכושית, ושומרים על הפרדה זו בפועל בחיי היומיום, עשויים להיחשב כישויות נפרדות לצרכי מס.

פסיקה  זו מאפשרת להפריך את הנחת התא  המשפחתי ולהקטין משמעותית את נטל המס, בכפוף לעמידה בתנאים קפדניים.

תנאי ההחלה

כדי ליהנות מקביעות אלו, יש לעמוד במספר תנאים במצטבר: קיומו של הסכם ממון  המגדיר בבירור הפרדה רכושית; ההפרדה חייבת להתקיים בפועל בחיי היומיום; בכל רכישה שלאחר הנישואין יש לקבוע באופן מפורש מיהו הרוכש; כמו כן, מומלץ להיעזר בייעוץ מקצועי בתחום מיסוי מקרקעין.

למרות שהנחת התא המשפחתי נותרה הכלל הבסיסי, ניתן כיום, בתנאים מסוימים, לסטות ממנה באמצעות הסכם ממון  מתאים. עם זאת, סוגיה זו אינה חפה ממחלוקות, ועשויים להתעורר ויכוחים מול רשות המסים. תכנון מס זהיר, בליווי מומחה, היא הדרך הטובה ביותר להימנע מחיובי מס מיותרים  ולמקסם את היתרונות החוקיים העומדים לרשותכם.

ליעל הורים מבוגרים, המתקשים לטפל בענייניהם לבד. אמנם אין להם כל קושי קוגניטיבי, והם ניידים ועצמאיים, אך הגיל מראה את אותותיו, והתנהלות מול גורמים בירוקרטיים כאלה ואחרים הופך עבורם למשימה בלתי אפשרית.

יהודה מרבה לצאת לחו"ל במסגרת עבודתו, ומעוניין שמישהו יטפל בענייניו בישראל בזמן שהותו בחו"ל. הוא מבקש שבת זוגו, מיכל, תפעל במקומו.

במצבים המתוארים לעיל אין מקום למינוי אפוטרופוס או הפעלת יפוי כח מתמשך, אך יעל רוצה לסייע להוריה לטפל בענייניהם ויהודה מבקש ראש שקט בעת שהותו בחו"ל. איך עושים את זה? באמצעות יפוי כח כללי נוטריוני.

ייפוי כח הוא מסמך עליו חותם אדם שמעניק לאדם אחר הרשאה וסמכות לפעול במקומו במגוון של פעולות, בהתאם למפורט ביפוי הכח. ניתן להעניק הרשאה לפעול בחשבונות בנק, למכור ולרכוש נכסים, להשכיר או לשכור נכסים, להפעיל עסק וכד'.

ישנם מקרים שדי ביפוי כח רגיל, ללא אישור נוטריון, כדי להעניק תוקף להרשאה. אך ישנם שני מקרים שבהם נדרש אישור נוטריוני על יפוי הכח כדי לתת לו תוקף: האחד, כאשר מדובר ביפוי כח כללי, והשני כאשר מדובר ביפוי כח לצורך ביצוע עסקאות במקרקעין.

יפוי כח כללי מעניק למיופה הכח הרשאה לבצע מגוון רחב של פעולות, ואינו מוגבל למקרה מסויים אחד. מכיוון שמדובר ביפוי כח רחב, ראה המחוקק חשיבות לפיקוח נוטריוני על המסמך. בעת החתמת אדם על יפוי כח כללי, הנוטריון נדרש להסביר לו מהן הסמכויות שהוא מעניק למיופה הכח ומה המשמעויות לכך. יפוי כח כללי מוגבל לתקופה של 10 שנים, או אם אדם הופך להיות בלתי כשיר במהלך 10 שנים, לפי המוקדם מביניהם, ולאחר מכן הוא פוקע ולא ניתן לעשות בו שימוש.

ייפוי כוח נוטריוני נדרש גם בעסקאות מקרקעין, וזאת בשל חשיבותן של עסקאות אלו ומשמעותן הכלכלית. גם במקרה זה נדרש יפוי כח שאושר על ידי נוטריון, לאחר שהנוטריון הסביר לחותם את משמעות ההרשאה שהוא מעניק לצד השני, ווידא שאותו אדם חותם מרצונו החופשי לאחר שהבין את משמעות חתימתו.

משרדנו מעניק שירותים נוטריונים בשפות עברית, צרפתית ואנגלית.

 

בתפילה להשבת החטופים, שמירה על חיילינו ורפואת הפצועים.

 

מאמר זה הינו לידיעה בלבד ואין באמור בו כדי להוות ייעוץ משפטי.

נסיוננו בניהול תיקים בבתי המשפט למדנו, שגם כאשר הסיכוי המשפטי של הלקוח נמוך, לעיתים צריך לשנס מותניים ולהילחם על הצדק. למדנו, שיש צדק בבתי המשפט, ותפקידנו הוא להתוות לשם את הדרך. לא תמיד זה מצליח, אבל שווה לנסות.

כך המקרה שבו ייצגנו את ל', אשר הגיעה אלינו לאחר שיחסיה עם בעלה עלו על שרטון, והיא ביקשה לפתוח בהליך של גירושין.

ל' ו- א' נישאו כדת משה וישראל. טרם נישואיהם, חתמו בני הזוג על הסכם ממון, אשר קבע כי דירה שבבעלותו של א', תיוותר בבעלותו גם לאחר הנישואין, ולא תהווה חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג, ואילו כספים בסכום של כ- 100,000 ש"ח שהיו ל-ל' לפני הנישואין יוותרו אף הם בבעלותה הבלעדית של ל'.

עברו השנים, ובני הזוג ביקשו להקטין את המשכנתא הרובצת על דירתו של א'. הם חתמו על הסכם ממון נוסף, אשר קבע כי ל' תעביר כספים שבבעלותה הבלעדית להקטנת המשכנתא על הדירה, וככל שבני הזוג ייפרדו, ל' תקבל מחצית משווי הדירה לצורך רכישת דירה אחרת.

בני הזוג חתמו על הסכם הממון, אך לאחר ש-ל' העבירה את הכספים לכיסוי חלקי של המשכנתא, סירב א' לאשר את ההסכם בבית המשפט.

יחסיהם של בני הזוג עלו על שרטון, ו-ל' פנתה, כאמור, למשרדנו על מנת לייצגה בהליכי הגירושין, לרבות בתביעה לחלוקת הרכוש.

פסיקת בתי המשפט בעניין הסכם ממון שלא אושר כדין על ידי בית המשפט קבעה באופן עקבי, כי הסכם ממון כזה איננו בר תוקף.

בפסק דין שניתן על ידי סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, כב' השופט מנחם הכהן, התהפכו היוצרות. בפסק דין אמיץ קבע כב' השופט הכהן, כי יש לראות בהסכם הממון כהסכם מאושר ומחייב, וזאת לאור התנהלותו חסרת תום הלב של א', אשר חתם על הסכם הממון, קיבל את הכספים מאת ל' לצורך כיסוי חלקי של המשכנתא, ולאחר מכן חזר בו וסירב לאשרו בבית המשפט.

כב' השופט הכהן הפנה לפסיקה קודמת, הקובעת כי במקרים חריגים בלבד ניתן לקבוע שהסכם ממון תקף אף שלא אושר כדין, ובין היתר במקרים שבהם הצד המתנגד להסכם הממון נוהג בחוסר תום לב. השופט הכהן הכיר במקרה זה כאחד מאותם מקרים חריגים, ולא האמין ל- א' שחתם על ההסכם בשל לחץ שהפעילה עליו ל': "לפנינו מקרה מובהק…בו צד אחד נוהג בחוסר תום לב, ולאחר שנהנה מהוראות ההסכם המטיבות עמו, מתנער וטוען כי לפנינו הסכם לא תקף". מכאן, קבע השופט, כי הוראות הסכם הממון השני שנחתם במהלך הנישואין, תקפות, ועל כן דירת בני הזוג תימכר והתמורה תחולק בין הצדדים.

א' לא הסכים להשלים את הפסיקה, והוא ערער על כך לבית המשפט המחוזי. ערעורו בעניין זה נדחה. ל' ו- א' התגרשו, וכעת תוכל ל' לקבל את התמורה בעד מחצית הדירה, לרכוש לה ולילדיה דירה אחרת, ולהתחיל לבנות את חייה מחדש.