תופעה שכיחה היא בקרב בני זוג החיים יחדיו בשלום שנים רבות, לעורך צווה הדדית, לפיה כל אחד מבני הזוג מצווה לבן/בת זוגו את כל רכושו, ולאחר מותם יירשו אותם ילדיהם המשותפים. אך מה קורה כאשר אחד מבני הזוג נפטר, ובן הזוג הנותר מצא אהבה חדשה, ואף נישא בשנית והוליד ילדים? האם אין באפשרותו לשנות את צוואתו?

כאשר התנגשו הוראות הצוואה ההדדית עם חירותו של אדם לצוות את רכושו לאחר מותו מבלי להגביל את שיקול דעתו, העדיפו בתי המשפט את העקרון השני. עליונותו של עקרון החופש לצוות יצר קושי בפני זוגות שביקשו לערוך צוואות הדדיות.

בשנת 2005 תוקן חוק הירושה ונוספו לו הוראות מיוחדות לעניין צוואות הדדיות. התיקון לחוק מאפשר לבני זוג לעורך צוואות הדדיות באותה עת (אם באותו מסמך ואם בשני מסמכים נפרדים) תוך הסתמכות אחד על צוואת האחר. הוראות החוק קובעות כי לא ניתן לבטל צוואה הדדית באופן חד צדדי. אם בכל זאת מבקש צד אחד אחד לבטל את הצוואה, מחיל החוק מספר הוראות:

כאשר שני בני הזוג בחיים, יכול בן הזוג המבקש לבטל את הצוואה לתת הודעה בכתב לבן הזוג השני. עם מסירת ההודעה מתבטלות שתי הצוואות בו זמנית, ושני הצדדים יכולים לקבוע את צוואתם כרצונם החופשי.

כאשר בן זוג מבקש לבטל צוואה הדדית לאחר מותו של אחד מבני הזוג, וטרם חולק העזבון של בן הזוג שנפטר, מחוייב בן הזוג שבחיים להסתלק מעזבונו של בן הזוג שנפטר. אם חולק העזבון, מחוייב בן הזוג שבחיים להשיב את כל שירש על פי הצוואה ההדדית או את שווי מה שירש.

הוראות אלו הן הוראות דיספוזיטיביות, ובני זוג יכולים להתנות עליהם ובצוואתם ההדדית לקבוע הוראות שונות לעניין יכולתו של בן זוג לבטל צוואה הדדית, אך אין הם יכולים למנוע לחלוטין את האפשרות לשנות צוואה הדדית.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *