אוכלסיית מדינת ישראל, כמו כל מדינה אחרת, מכילה בתוכה גם אנשים, שבנסיבות מסויימות מוגדרים שאנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם.
בעבר כונו אנשים אלו במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כאנשים “חסויים”, ונכללו בתוכם אנשים מבוגרים הסובלים מדמנציה ואנשים בעלי לקות שכלית, נפשית או גופנית.
לאותם אנשים שהוגדרו כ”חסויים” היה בית המשפט ממנה אפוטרופוס, אשר היווה ידו הארוכה של החסוי, ונדרש לפעול בכל דבר ועניין לטובתו, הן בענייניו הרפואיים והאישיים, והן בענייניו הרכושיים.
להסדר זה היו יתרונות, אך גם חסרונות רבים: תהליך מינוי האפוטרופוס הינו תהליך מורכב הדורש התערבות בית המשפט, ואף עשוי להיות הליך ממושך, החסוי לרוב איננו מביע את דעתו לעניין זהות האפוטרופוס וההחלטות המתקבלות עבורו, האפוטרופוס הכללי נדרש לפקח על מהליכיהם של האפוטרופוסים ועוד.
יפוי הכח המתמשך הוא הסדר משפטי חדש, אשר הוסף במסגרת תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, והוא מבטא תפיסה חברתית חדשה ביחס לאנשים עם מוגבלויות. אנשים אלו אינם מוגדרים כ”חסויים”, והשינוי העיקרי הוא ההבנה שלכל אדם, גם אדם בעל מוגבלות, יש את הזכות לחיות את חייו בהתאם לבחירותיו ורצונותיו. על המדינה להגן על היכולת הזאת, ולאפשר לכל אדם למצות את יכולותיו באמצעות קידום ופיתוח של מנגנוני תמיכה, סיוע והגנה, גם במקרים שבהם יכולות אלו מוגבלות, באופן זמני או קבוע, מסיבות שונות.
התיקון לחוק הסדיר שלושה מנגנונים, שנועדו לאפשר להתאים לכל אדם את הדרך לסיוע נכון עבורו לפי רצונו ובחירתו, בהתאם לרמת תפקודו, באופן מכבד עם מינימום הגבלות. הסדרים אלו הינם יפוי כח מתמשך, תמיכה בקבלת החלטות, ואפוטרופוסות. במאמר זה נתמקד בהסדר של יפוי כח מתמשך.
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם לתכנן את עתידו בשלב בו הוא בעל יכולת ומסוגלות לקבל החלטות ולבצע פעולות.
בייפוי הכוח המתמשך יכול אדם לקבוע כיצד ייראו חייו בעתיד, אם יגיע למצב שבו לא יהיה מסוגל לקבל החלטות או לנהל את ענייניו בהיבטים מסויימים. ניתן כבר עתה לקבוע מי יהיה מיופה הכוח אשר יפעלו בשם ועבור האדם, המכונה ביפוי הכח “הממנה”.
הממנה יכול לקבוע באילו עניינים יקבל סיוע ועזרה של מיופה הכוח, ומהם סמכויותיו (בעניינים רפואיים, אישיים ורכושיים). כמו בצוואה, גם ביפוי כח מתמשך, ניתן לשנות ולבטל את יפוי הכח בכל עת (בתנאי שיכולת זו לא הוגבלה ביפוי הכח עצמו).
מכיוון שייפוי כוח מתמשך מבוסס על בחירה אישית של הממנה ועל מערכות יחסים משפחתיות או חברתיות של קרבה ואמון, אין הצדקה למנגנון פיקוח שוטף כפי שחל על אפוטרופוסים. למרות שכך, עדיין קיימות פעולות של מיופה הכח שדורשות אישור של בית המשפט, וניתן לקבוע גם אנשים נוספים שיהיו במעמד של מיודעים לפעולותיו של מיופה הכח.
יפוי כח מתמשך ניתן לערוך רק אצל עורכי דין שעברו הכשרה מתאימה לכך מטעם האפורטופוס הכללי. לאחר עריכת יפוי הכח וחתימתו על ידי הממנה ומיופי הכח, מופקד יפוי הכח במשרדי האפוטרופוס הכללי עד הגיע שעת הצורך, ובתקווה שלא יהיה בכל צורך, לאריכות ימים ובבריאות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!