לקוחה של משרדנו התאלמנה, ובהתאם לצוואה שהותיר בעלה, היא ירשה את כל נכסיו.

 

לאחר שהוצא צו קיום צוואה, נדרשנו להעביר את כל הנכסים הרשומים על שם המנוח על שם הלקוחה.

 

ככל שמדובר בהעברת חשבונות בנק, רכב ומטלטלין אחרים, העניין בדרך כלל פשוט וקל. הבנק או מוסד אחר דורש להמציא לידיו את צו קיום הצוואה, ופועל בהתאם לקבוע בצוואה.

 

אלא שכאשר מדובר בהעברת נכס מקרקעין, עשוי הדבר להיות מורכב יותר.

בנכסי מקרקעין הרשומים בטאבו קיימת אפשרות במסגרת הגשת הבקשה לצו קיום צוואה או צו ירושה להעביר את הצו ישירות לטאבו, אשר מבצע את ההעברה באופן אוטומטי, ללא צורך במעורבות היורש.

 

ברם, במקרים רבים הדבר לא אפשרי, כפי שהיה במקרה של הלקוחה שלנו.

 

הלקוחה ובעלה עלו לארץ בשנות השבעים של המאה הקודמת. את נכסי המקרקעין רכשו במהלך השנים, חלקם לפני עלייתם לישראל וחלקם לאחר עלייתם לישראל. חלק מהנכסים היו רשומים על שם המנוח עם מספר דרכון ישן. מכיוון שמספרי דרכון מחו”ל משתנים בכל מספר שנים, היו נכסים רשומים על שם המנוח עם מספרים שונים של דרכונים.

 

על מנת שניתן יהיה להעביר רישום בטאבו משם המנוח לשם היורשת, יש לתקן את הרישומים הישנים ממספרי הדרכון למספר תעודת הזהות של המנוח, כפי שמופיע בצו הירושה או בצו קיום הצוואה.

 

תהליך כזה מחייב המצאה של דרכונים ישנים, מסמכים ישנים הנוגעים לנכס ותצהירים להוכחת זהות המנוח. מבלי שרשם המקרקעין משתכנע כי זהות האדם הרשום במרשם המקרקעין תואם את זהות האדם על פי צו הירושה או צו קיום הצוואה, לא ניתן יהיה לבצע את ההעברה על שם הלקוחה היורשת.

 

לעיתים תהליך כזה הינו ארוך ומורכב, ולעיתים הוא פשוט ומהיר, הכל תלוי בנסיבות. עם זאת, חשוב לבצע את התהליך הזה ולא לוותר. אם יישאר הרישום הישן כפי שהוא, ילדינו יאלצו לפתור את בעיות הרישום כאשר הם יירשו את הנכסים, ולהם יהיה הרבה יותר קשה להביא ראיות והוכחות, וההוצאות לצורך הטיפול בעניין יהיו גבוהות יותר. לכן לא לדחות למחר מה שאפשר לעשות היום…

 

בסופו של דבר הצלחנו להסדיר את כל רישומי הנכסים של הלקוחה, וכיום היא רשומה באופן תקין בלשכת רישום המקרקעין כבעלת הנכסים, עם מספר תעודת הזהות המעודכנת שלה. הרישום נתן לה שקט נפשי וידיעה שבבוא היום לאחר 120 שנה שלה היא תשאיר ירושה מסודרת לילדיה האהובים.

 

משרדנו מתמחה בתחום המקרקעין והירושות ויעמוד לרשותכם בעניין זה.

 

בתפילה להשבת החטופים, שמירה על חיילינו ורפואת הפצועים.

 

מאמר זה הינו לידיעה בלבד ואין באמור בו כדי להוות ייעוץ משפטי.

אובדן של אדם יקר מלווה ברגשות עזים, ובתוך כך יש גם לא מעט משימות מורכבות הקשורות לעיזבונו. מינוי מנהל עיזבון הוא הדרך לוודא שכל הנכסים, החובות והזכויות ינוהלו בצורה מקצועית, הוגנת ושקופה.

 

 מה זה מנהל עיזבון?

מנהל עיזבון הוא גורם ניטרלי ומקצועי שממונה על ידי בית המשפט על מנת לטפל בכל ההיבטים המשפטיים, הפיננסיים והאישיים הקשורים לעיזבון

 למה כדאי למנות מנהל עיזבון?

 

מנהל עזבון מבטיח את חלוקת הנכסים בהתאם לצוואה או לחוק.

הוא מפחית מתחים בין בני המשפחה, במיוחד במקרים מורכבים.

הוא מטפל בחובות, בנכסים ובכל הבירוקרטיה – במקום שתצטרכו להתמודד עם זה בעצמכם.

והכי חשוב – הוא מעניק שקט נפשי בתקופה רגישה.

 

דוגמה מהחיים:

אב המשפחה נפטר והותיר אחריו נכסים מרובים – דירות להשכרה, חשבונות בנק בישראל ובחו”ל ועסק פעיל. הילדים, שהיו בקשר קרוב, התקשו להבין איך לחלק את הנכסים ולנהל את העסק בצורה שתשמור על המשכיות. בעזרת מנהל העיזבון, הם קיבלו ליווי מקצועי שסייע להם לסדר את העניינים, לשמור על ערך הנכסים ולמנוע סכסוכים מיותרים.

 

תנו למקצוענים לדאוג לכל הפרטים!

צרו איתנו קשר לייעוץ ראשוני על מינוי מנהל עיזבון וליווי אישי בתהליך.

הסתלקות מצוואה הדדית היא סוגיה מורכבת בתחום דיני הירושה. לאחרונה נתן בית המשפט העליון פסק דין משמעותי (ע”מ 130/24) המהווה טלטלה בעולם הצוואות הדדיות.

מהי צוואה הדדית?

  • משה  עורך צוואה שבה הוא מצווה את כל רכושו לאחר מותו לאשתו שירה, ולאחר פטירתם של שני בני הזוג העיזבון יחולק בחלקים שווים בין ילדיהם. שירה עורכת גם היא צוואה זהה, שבה היא מציינת כי היא מצווה את כל רכושה למשה בעלה, ורק לאחר פטירת שניהם העיזבון יחולק בחלקים שווים בין הילדים. משה ושירה ערכו למעשה צוואה הדדית, שהיא צוואה הנערכת על ידי שני בני זוג מתוך הסכמה משותפת, כאשר בני הזוג קובעים בצוואות אלו כיצד יחולק עיזבונם במקרה שאחד מהם ילך לעולמו, תוך הסתמכות הדדית שהצד השני יקיים את התנאים שנקבעו בה.
  • בשל עקרון ההסתמכות, ביטול צוואה הדדית אינו דבר פשוט כמו ביטול צוואה רגילה. כאשר בן הזוג הנותר בחיים מבקש לחזור בו מהצוואה ההדדית ולערוך צוואה חדשה, עליו להסתלק ממה שזכה בו על פי הצוואה ההדדית.

ומה דינה של הסתלקות  מצוואה הדדית?

הסתלקות מירושה או מצוואה היא מצב שבו יורש או זוכה על פי צוואה, לפי העניין, מוותר על חלקו בירושה. הסתלקות יכולה להיות חלקית או מלאה. ניתן להסתלק מהירושה לטובת יורשים מסוימים (כגון אחים או ילדים) או להותיר אותה לעיזבון.

הסיפור שהגיע לבית המשפט העליון דן בבני זוג, שערכו צוואות הדדיות, בהן ציוו את כל רכושם האחד לשניה. עוד קבעו בצוואות הוראה של “יורש אחר יורש”, שלפיה, בפטירת בן הזוג שנותר בחיים יירשו ילדי הצדדים את כל הרכוש בחלקים לא-שווים, בהתאם לחלוקה שנקבעה בצוואות.

לאחר פטירת הבעל, ביקשה האישה שנותרה בחיים לשנות את הצוואה ההדדית. על כן, הסתלקה הסתלקות כללית מחלקה בעיזבון של בעלה, ואז ערכה צוואה חדשה שבה היא חילקה את עזבונה בחלקים שווים בין הילדים.

בנסיבות אלו, התעוררה השאלה – מה דינו של עיזבון הבעל לאחר הסתלקותה של האישה מעזבונו? האם העיזבון יחולק לילדים בהתאם לחלוקה שנקבעה בצוואת הבעל במסגרת הוראת “יורש אחר יורש” (כלומר בחלקים לא שווים בין הילדים), או שמא יחולק העיזבון בהתאם לכללי הירושה על-פי דין (כלומר בחלקים שווים בין הילדים)?

בית המשפט העליון אישר את פסיקת בית המשפט המחוזי וקבע, בתשובה לשאלה זו, כי בנסיבות אלו יחולו כללי הירושה על-פי דין על עיזבון הבעל, ועל כן בן הזוג הנותר בחיים (האישה – במקרה זה) שהסתלק מחלקו בעיזבון בן הזוג הראשון (הבעל), רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה. כלומר, עיזבון הבעל  יחולק בחלקים שווים בין ילדי בני הזוג, בניגוד מוחלט לכוונת הבעל, שרצה שעזבונו יחולק באופן לא שויוני לאחר פטירת שני בני הזוג (בצוואתו ביקש להוריש לבן 80% לשתי הבנות 10% לכל אחת).

זהו מקרה נוסף שמצביע על חשיבות הייעוץ המשפטי:  בעת עריכת צוואה הדדית או לפני הסתלקות מעיזבון, אל תוותרו! לכו  להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הירושה ותחסכו לעצמכם הוצאות רבות ובעיקר, עוגמת נפש.

 

משרדנו מתמחה בתחום צוואות, ירושות וניהול עיזבונות  ויעמוד לרשותכם בעניין זה.

 

בתפילה להשבת החטופים, שמירה על חיילינו ורפואת הפצועים.

 

מאמר זה הינו לידיעה בלבד ואין באמור בו כדי להוות ייעוץ משפטי.

ש’ הלך לעולמו, והותיר אחריו רכוש, אותו הוריש לבנו היחיד. בין היתר, היתה בבעלותו של ש’ דירה המשועבדת לבנק במסגרת משכנתא שנטל.

 

בעת נטילת המשכנתא, נדרש ש’ לרכוש ביטוח חיים. ביטוח חיים כזה נדרש על ידי בנקים למשכנתאות, על מנת להבטיח שבמקרה של פטירת הלווה, תכוסה ההלוואה במלואה לבנק.

 

ש’ ידע שאלמלא הביטוח, לא יוכל לקבל משכנתא. ש’ גם ידע שבעקבות מצבו הרפואי, קיים סיכוי שחברת הביטוח לא תסכים לבטח אותו. לכן, בעת מילוי השאלון הרפואי, לא הצהיר ש’ על מצבו הרפואי האמיתי.

 

לאחר פטירתו הוגשה תביעה לחברת הביטוח לכיסוי המשכנתא. חברת הביטוח בדקה את התיק הרפואי של ש’ וגילתה, כי בעת מילוי השאלון הרפואי, לא דווח ש’ דיווח אמת, ולכן סירבה לממש את הביטוח.

 

חוק חוזה הביטוח מסדיר את התנאים הנוגעים לעריכת הפוליסה, מימושה או ביטולה. החוק מטיל על מבוטח חובת גילוי מידע כלפי המבטחת הן במענה של תשובות מלאות וכנות באשר למצבו הבריאותי (מבוטח יחשב כמי שהפר חובה זו אף אם עשה זאת בתום לב או ממניע שאינו כוונת מרמה) והן בגילוי מידע מהותי יזום על ידי המבוטח (הסתרת מידע כזה בכוונת מרמה נחשב לאי מתן תשובה מלאה וכנה).

 

החוק קובע, כי במקרה שהמבוטח מסר מידע כוזב במילוי הצהרת בריאות, או אם המבטחת מוכיחה כי אילו ידעה את מצב הדברים לאשורו לא היתה חותמת על חוזה הביטוח כלל, אזי רשאית חברת הביטוח לבטל את הפוליסה.

 

לסיכום, אין להקל ראש במתן מידע למבטחת בעת עריכת חוזה הביטוח. מידע שקרי שמוסר המבוטח עלול לבטל את מחוייבות הפוליסה כלפיו, ובמקרה זה, כלפי יורשיו. המשמעות היא שהיורשים עלולים להידרש להמשיך לשלם את תשלומי המשכנתא של המנוח.

 

אנו מייצגות בתיק זה כמנהלות עזבון המנוח, הוא תלוי ועומד בבית המשפט ונשמח לעדכן אתכם בהתפתחויות.

 

משרדנו מנהל עזבונות ומייצג בתביעות עזבון, ויעמוד לרשותכם בכל עת.

 

בתפילה להשבת החטופים, שמירה על חיילינו ורפואת הפצועים.

 

מאמר זה הינו לידיעה בלבד ואין באמור בו כדי להוות ייעוץ משפטי.

 

 

 

 

 

ליעל הורים מבוגרים, המתקשים לטפל בענייניהם לבד. אמנם אין להם כל קושי קוגניטיבי, והם ניידים ועצמאיים, אך הגיל מראה את אותותיו, והתנהלות מול גורמים בירוקרטיים כאלה ואחרים הופך עבורם למשימה בלתי אפשרית.

יהודה מרבה לצאת לחו”ל במסגרת עבודתו, ומעוניין שמישהו יטפל בענייניו בישראל בזמן שהותו בחו”ל. הוא מבקש שבת זוגו, מיכל, תפעל במקומו.

במצבים המתוארים לעיל אין מקום למינוי אפוטרופוס או הפעלת יפוי כח מתמשך, אך יעל רוצה לסייע להוריה לטפל בענייניהם ויהודה מבקש ראש שקט בעת שהותו בחו”ל. איך עושים את זה? באמצעות יפוי כח כללי נוטריוני.

ייפוי כח הוא מסמך עליו חותם אדם שמעניק לאדם אחר הרשאה וסמכות לפעול במקומו במגוון של פעולות, בהתאם למפורט ביפוי הכח. ניתן להעניק הרשאה לפעול בחשבונות בנק, למכור ולרכוש נכסים, להשכיר או לשכור נכסים, להפעיל עסק וכד’.

ישנם מקרים שדי ביפוי כח רגיל, ללא אישור נוטריון, כדי להעניק תוקף להרשאה. אך ישנם שני מקרים שבהם נדרש אישור נוטריוני על יפוי הכח כדי לתת לו תוקף: האחד, כאשר מדובר ביפוי כח כללי, והשני כאשר מדובר ביפוי כח לצורך ביצוע עסקאות במקרקעין.

יפוי כח כללי מעניק למיופה הכח הרשאה לבצע מגוון רחב של פעולות, ואינו מוגבל למקרה מסויים אחד. מכיוון שמדובר ביפוי כח רחב, ראה המחוקק חשיבות לפיקוח נוטריוני על המסמך. בעת החתמת אדם על יפוי כח כללי, הנוטריון נדרש להסביר לו מהן הסמכויות שהוא מעניק למיופה הכח ומה המשמעויות לכך. יפוי כח כללי מוגבל לתקופה של 10 שנים, או אם אדם הופך להיות בלתי כשיר במהלך 10 שנים, לפי המוקדם מביניהם, ולאחר מכן הוא פוקע ולא ניתן לעשות בו שימוש.

ייפוי כוח נוטריוני נדרש גם בעסקאות מקרקעין, וזאת בשל חשיבותן של עסקאות אלו ומשמעותן הכלכלית. גם במקרה זה נדרש יפוי כח שאושר על ידי נוטריון, לאחר שהנוטריון הסביר לחותם את משמעות ההרשאה שהוא מעניק לצד השני, ווידא שאותו אדם חותם מרצונו החופשי לאחר שהבין את משמעות חתימתו.

משרדנו מעניק שירותים נוטריונים בשפות עברית, צרפתית ואנגלית.

 

בתפילה להשבת החטופים, שמירה על חיילינו ורפואת הפצועים.

 

מאמר זה הינו לידיעה בלבד ואין באמור בו כדי להוות ייעוץ משפטי.

כאשר אדם הולך לעולמו, הוא משאיר אחריו נכסים וזכויות, הנקראים “עזבון”. עזבונו של אדם מתחלק בין יורשיו, בין אם המדובר ביורשים על פי דין, בהתאם לקבוע בחוק הירושה, ובין אם המדובר ביורשים על פי צוואה, בהתאם לקביעתו של המנוח.

לעיתים חלוקת העזבון בהתאם לחוק הירושה או בהתאם לצוואה יוצרת קשיים עליהם מבקשים היורשים להתגבר. למשל, תשלומי המס שעשויים לחול על מי מהיורשים במידה ויירש נכס מסויים, היות אחד היורשים תושב חו”ל, רצונם של היורשים שלא להיות שותפים בנכסי העזבון ולמנוע תלות של יורש אחד בהחלטת יורשים אחרים, או מחלוקות אחרות המתגלעות בין היורשים לבין עצמם ועשויות לעיתים להגיע לערכאות המשפטיות.

חוק הירושה מאפשר ליורשים (ולהם בלבד) להגיע ביניהם להסכמה ולשנות את אופן חלוקת העזבון (בין אם הוא נקבע על פי חוק ובין אם הוא נקבע בצוואה) באמצעות עריכת הסכם לחלוקת העיזבון.

את ההסכם יש לערוך בטרם חלוקת נכסי העזבון. ככל שכבר חולקו נכסי העזבון או חלקם בין היורשים, לא ניתן לערוך הסכם לחלוקת עזבון.

הסכם חלוקת עזבון חתום הינו בעל תוקף במוסדות הנדרשים, לרבות בנקים, לשכת רישום המקרקעין, חברות משכנות וכד’.

האם הסכם חלוקת עזבון מתאים לנסיבותיך? זאת יש לברר עם עורכי דין המתמחים בתחום העזבונות, השוקלים את מכלול הנסיבות ומתאימים את ההסכם לצרכים הייחודיים של כל מקרה ומקרה.

משרדנו מתמחה בתחום העזבונות ויעמוד לרשותכם בעניין זה.

בתפילה להשבת החטופים, שמירה על חיילינו ורפואת הפצועים.

מאמר זה הינו לידיעה בלבד ואין באמור בו כדי להוות ייעוץ משפטי.

 

עד לאחרונה, אנשים שלא היו מסוגלים לטפל בעצמם (כגון, אנשים מבוגרים שסבלו מדמנציה או אנשים בעלי לקות שכלית, נפשית או גופנית) הוגדרו על פי החוק כאנשים “חסויים” ומונה להם אפוטרופוס באמצעות בית המשפט.

בחודש אפריל 2018 הוכנס תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפורטרופוסות, ונקבעו הסדרים משפטיים, המבטאים תפיסה חברתית חדשה ביחס לאנשים עם מוגבלויות. הסדרים אלו מאפשרים לכל אדם, כל עוד הוא מסוגל וכשיר, לקבוע כיצד יראו חייו בעתיד, בעת שלא יהא מסוגל לקבל החלטות או לנהל את ענייניו.

אחד המנגנונים שהגדיר החוק הוא יפוי כח מתמשך. ביפוי כח כזה יכול אדם לקבוע מי יהיה בעתיד מיופה הכח שלו, באילו עניינים יקבל סיוע ועזרה ממיופה הכוח (רפואיים, אישיים ורכושיים), ומהם סמכויותיו של מיופה הכח בעניינים אלו. ביפוי הכח יכול האדם לפרט את רצונותיו האישיים באשר לניהול חייו בעתיד, ליתן הנחיות והגבלות בנושאים שונים שחשובים לו (למשל, האם ברצונו להמשיך להתגורר בביתו ולא לעבור לדיור מוגן או למוסד סיעודי, האם ברצונו להמשיך להעביר תרומות למוסדות וארגונים שונים או להעניק מתנות לרגל חתונה של בני משפחה קרובים וכד’).

יפוי הכח מופקד במשרדי האפוטרופוס הכללי עד לשעת הצורך, וניתן לשנותו ולבטלו בכל זמן, ובלבד שאותו אדם ממנה עדיין כשיר.

ניתן לקבל הסברים מפורטים ולערוך יפוי כח מתמשך רק אצל עורך דין שקיבל הכשרה מתאימה והוסמך על ידי משרד המשפטים לערוך יפוי כח כזה.

משרדנו הוסמך על פי החוק לערוך יפוי כח מתמשך.

 

תופעה שכיחה היא בקרב בני זוג החיים יחדיו בשלום שנים רבות, לעורך צווה הדדית, לפיה כל אחד מבני הזוג מצווה לבן/בת זוגו את כל רכושו, ולאחר מותם יירשו אותם ילדיהם המשותפים. אך מה קורה כאשר אחד מבני הזוג נפטר, ובן הזוג הנותר מצא אהבה חדשה, ואף נישא בשנית והוליד ילדים? האם אין באפשרותו לשנות את צוואתו?

כאשר התנגשו הוראות הצוואה ההדדית עם חירותו של אדם לצוות את רכושו לאחר מותו מבלי להגביל את שיקול דעתו, העדיפו בתי המשפט את העקרון השני. עליונותו של עקרון החופש לצוות יצר קושי בפני זוגות שביקשו לערוך צוואות הדדיות.

בשנת 2005 תוקן חוק הירושה ונוספו לו הוראות מיוחדות לעניין צוואות הדדיות. התיקון לחוק מאפשר לבני זוג לעורך צוואות הדדיות באותה עת (אם באותו מסמך ואם בשני מסמכים נפרדים) תוך הסתמכות אחד על צוואת האחר. הוראות החוק קובעות כי לא ניתן לבטל צוואה הדדית באופן חד צדדי. אם בכל זאת מבקש צד אחד אחד לבטל את הצוואה, מחיל החוק מספר הוראות:

כאשר שני בני הזוג בחיים, יכול בן הזוג המבקש לבטל את הצוואה לתת הודעה בכתב לבן הזוג השני. עם מסירת ההודעה מתבטלות שתי הצוואות בו זמנית, ושני הצדדים יכולים לקבוע את צוואתם כרצונם החופשי.

כאשר בן זוג מבקש לבטל צוואה הדדית לאחר מותו של אחד מבני הזוג, וטרם חולק העזבון של בן הזוג שנפטר, מחוייב בן הזוג שבחיים להסתלק מעזבונו של בן הזוג שנפטר. אם חולק העזבון, מחוייב בן הזוג שבחיים להשיב את כל שירש על פי הצוואה ההדדית או את שווי מה שירש.

הוראות אלו הן הוראות דיספוזיטיביות, ובני זוג יכולים להתנות עליהם ובצוואתם ההדדית לקבוע הוראות שונות לעניין יכולתו של בן זוג לבטל צוואה הדדית, אך אין הם יכולים למנוע לחלוטין את האפשרות לשנות צוואה הדדית.

החלטתם החלטה אמיצה וערכתם צוואה. כיצד תהיו שקטים ובטוחים שצוואה זו תקפה וכי בית המשפט יעתר לבקשת היורשים ויעניק את צו קיום הצוואה המבוקש? את שניתן לוודא היום, לא כדאי לדחות למחר.

אמנם, ישנן מספר דרכים לערוך צוואה: צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות וצוואת שכיב מרע. כל אחת מדרכים אלו כשירה. עם זאת, בכל אחת מהם יתכנו פגמים, אשר עשויים לבטל את הצוואה, כולה או חלקה.

החוק מגדיר ארבעה פגמים אפשריים:

הפגם הראשון נוגע לעורך הצוואה. כל מי שעורך צוואה צריך להיות כשיר לכך מבחינת גילו וכשירותו המשפטית להתחייב בזכויות ובחובות. לכן ילדים, אנשים הלוקים בשכלם או שאינם מבינים את משמעות מעשיהם אינם יכולים לעורך צוואה, כפי שאין הם יכולים להתקשר בכל חוזה אחר. אף מגבלה זמנית (כגון השפעה של סמים או תרופות) עשויות ליטול מאדם את הכשירות לערוך צוואה.

הפגם השני הוא פגם צורני בצוואה. הוראות החוק מגדירות את צורתה הנדרשת של הצוואה, וחריגה מהוראות צורניות אלו עשויה לפגום בצוואה. עם זאת חשוב לציין, כי לבית המשפט שיקול דעת לקיים את הצוואה אם השתכנע כי הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. אך למה לקחת סיכונים?

הפגם השלישי נוגע להוראות הצוואה. ישנן הוראות בצוואה שהחוק אינו מאפשר את קיומן. כך, למשל, אין לקיים הוראה בצוואה המזכה את מי שלקח חלק בעריכתה. לכן חשוב מאד להקפיד על כך שתהיה הפרדה בין המצווה לכל אדם אחר, ועורך הדין יפגוש את המצווה ללא נוכחות של אנשים אחרים בעת עריכת הצוואה.

הפגם הרביעי הינו פגם הנוגע לנסיבות עריכת הצוואה. למשל, צוואה שנערכה תחת איום, אונס, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית הינה צוואה בטלה. בדרך כלל טענה של הפשעה בלתי הוגנת עולה על ידי צד המתנגד לקיום הצוואה.  או אז נדרש בית המשפט להחליט אם המצווה ערך את הצוואה מתוך רצון חופשי ולא כתוצאה מאותה השפעה. כמובן, כל פגם נבחן בהתאם לנסיבותיו ובכל מקרה בוחן בית המשפט אם קיים קשר סיבתי בין ההשפעה הבלתי הוגנת ובין עריכת הצוואה.

קיימים פגמים נוספים אפשריים בצוואה, כגון טעות סופר או טעות של המצווה. בכל מקרה, בית המשפט נוטה לקיים את צוואתו של המצווה ואת רצונו, וככל שניתן, קובע בית המשפט מה היתה כוונתו האמיתית של המצווה ומתקן את הטעון תיקון. במקרים בהם בית המשפט אינו יכול לעמוד על דעתו של המצווה, כמו גם במקרים שבהם קיימת בצוואה הוראה שביצועה איננו חוקי או מוסרי, או הוראה שביצועה איננו אפשרי, בטלה ההוראה. במקרה זה יחולק הרכוש הנדון לפי כללי הירושה הקבועים בחוק.

 

אוכלסיית מדינת ישראל, כמו כל מדינה אחרת, מכילה בתוכה גם אנשים, שבנסיבות מסויימות מוגדרים שאנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם.

בעבר כונו אנשים אלו במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כאנשים “חסויים”, ונכללו בתוכם אנשים מבוגרים הסובלים מדמנציה ואנשים בעלי לקות שכלית, נפשית או גופנית.

לאותם אנשים שהוגדרו כ”חסויים” היה בית המשפט ממנה אפוטרופוס, אשר היווה ידו הארוכה של החסוי, ונדרש לפעול בכל דבר ועניין לטובתו, הן בענייניו הרפואיים והאישיים, והן בענייניו הרכושיים.

להסדר זה היו יתרונות, אך גם חסרונות רבים: תהליך מינוי האפוטרופוס הינו תהליך מורכב הדורש התערבות בית המשפט, ואף עשוי להיות הליך ממושך, החסוי לרוב איננו מביע את דעתו לעניין זהות האפוטרופוס וההחלטות המתקבלות עבורו, האפוטרופוס הכללי נדרש לפקח על מהליכיהם של האפוטרופוסים ועוד.

יפוי הכח המתמשך הוא הסדר משפטי חדש, אשר הוסף במסגרת תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, והוא מבטא תפיסה חברתית חדשה ביחס לאנשים עם מוגבלויות. אנשים אלו אינם מוגדרים כ”חסויים”, והשינוי העיקרי הוא ההבנה שלכל אדם, גם אדם בעל מוגבלות, יש את הזכות לחיות את חייו בהתאם לבחירותיו ורצונותיו. על המדינה להגן על היכולת הזאת, ולאפשר לכל אדם למצות את יכולותיו באמצעות קידום ופיתוח של מנגנוני תמיכה, סיוע והגנה, גם במקרים שבהם יכולות אלו מוגבלות, באופן זמני או קבוע, מסיבות שונות.

התיקון לחוק הסדיר שלושה מנגנונים, שנועדו לאפשר להתאים לכל אדם את הדרך לסיוע נכון עבורו לפי רצונו ובחירתו, בהתאם לרמת תפקודו, באופן מכבד עם מינימום הגבלות. הסדרים אלו הינם יפוי כח מתמשך, תמיכה בקבלת החלטות, ואפוטרופוסות. במאמר זה נתמקד בהסדר של יפוי כח מתמשך.

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם לתכנן את  עתידו בשלב בו הוא בעל יכולת ומסוגלות לקבל החלטות ולבצע פעולות.

בייפוי הכוח המתמשך יכול אדם לקבוע כיצד ייראו חייו בעתיד,  אם יגיע למצב שבו לא יהיה מסוגל לקבל החלטות או לנהל את ענייניו בהיבטים מסויימים. ניתן כבר עתה לקבוע מי יהיה מיופה הכוח  אשר יפעלו בשם ועבור האדם, המכונה ביפוי הכח “הממנה”.

הממנה יכול לקבוע באילו עניינים יקבל סיוע ועזרה של מיופה הכוח, ומהם סמכויותיו (בעניינים רפואיים, אישיים ורכושיים). כמו בצוואה, גם ביפוי כח מתמשך, ניתן לשנות ולבטל את יפוי הכח בכל עת (בתנאי שיכולת זו לא הוגבלה ביפוי הכח עצמו).

מכיוון שייפוי כוח מתמשך מבוסס על בחירה אישית של הממנה ועל מערכות יחסים משפחתיות או חברתיות של קרבה ואמון, אין הצדקה למנגנון פיקוח שוטף כפי שחל על אפוטרופוסים. למרות שכך, עדיין קיימות פעולות של מיופה הכח שדורשות אישור של בית המשפט, וניתן לקבוע גם אנשים נוספים שיהיו במעמד של מיודעים לפעולותיו של מיופה הכח.

יפוי כח מתמשך ניתן לערוך רק אצל עורכי דין שעברו הכשרה מתאימה לכך מטעם האפורטופוס הכללי. לאחר עריכת יפוי הכח וחתימתו על ידי הממנה ומיופי הכח, מופקד יפוי הכח במשרדי האפוטרופוס הכללי עד הגיע שעת הצורך, ובתקווה שלא יהיה בכל צורך, לאריכות ימים ובבריאות.