סיפרה לנו לקוחה של משרדנו: לפני מספר חודשים היא ביקשה להמיר כספים בצ’יינג’ לקראת נסיעתה לחו”ל. בעל הצ’יינג’ היה מוכר לה, ולא הייתה זו הפעם הראשונה שנעזרה בשירותיו. במקום המטבע הזר שקיבלה, שילמה הלקוחה בצ’ק. “את יכולה להשאיר את הצ’ק פתוח בלי לרשום לפקודת…, אני מיד אשים חותמת“, אמר לה בעל הצ’יינג’.

ביקורת של רשות המסים בצ’יינג’ בסמוך לאחר שהלקוחה ביצעה את העסקה הובילה את הרשות אליה. היא קיבלה מכתב מבהיל שכותרתו “הודעה על הטלת עיצום כספי בשל הפרה על פי החוק לצמצום השימוש במזומן”, ובו הודיעו לה שהוחלט להטיל עליה עיצום כספי בסכום של 9,500 ש”ח (!). היא הגישה באופן עצמאי ערעור לבית המשפט בגין העיצום הכספי, אך ללא הועיל. הקנס נותר בעינו והיא נאלצה לשלמו.

שימו לבחוק לצמצום השימוש במזומן משנת 2018 קובע לגבי שימוש בצ’קים, בין היתר, כי חל איסור על עוסק לקבל צ’ק מבלי ששמו נקוב על גבי הצ’ק כנפרע, וחל איסור על אדם שאינו עוסק לקבל צ’ק מעל 5,000 ש”ח מבלי ששמו מצויין בצ’ק כנפרע. החיוב חל על נותן הצ’ק ועל מקבל הצ’ק.

באשר לתשלום במזומן קובע החוק, כי חל איסור על קבלה או תשלום במזומן לעוסק שגובהו עולה על 6,000 ש”ח או 10% מסכום העסקה, לפי הנמוך מביניהם, ובין אנשים שאינם עוסקים ההגבלה עומדת על סכום של 15,000 ש”ח (וברכישת כלי רכב עומד על 50,000 ש”ח).

שימו לבהמדובר בעבירה פלילית. היו זהירים ואל תסמכו על אחרים בעניין הזה. זה הזמן לעבור לתשלום באמצעים מודרניים יותר, לא?

משרדנו מתמחה בתחום האזרחי, הנדל”ן ואיתור קרקעות ויעמוד לרשותכם בעניין זה.

בתפילה להשבת החטופים, שמירה על חיילינו ורפואת הפצועים.

מאמר זה נועד לידיעה בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי.

בעברית נהוג לומר שהליך בבית המשפט הוא כמו חמין של שבת – אתה יודע איך אתה נכנס אליו, אבל אתה אף פעם לא יכול לדעת איך תצא ממנו… ידוע לכולם שהליכים משפטיים הם הליכים מתישים, שאורכים זמן רב וכרוכים בהוצאה כספית ניכרת, ולעולם לא ניתן לדעת מה תהיה התוצאה. מי שמוכן לקחת את הסיכון, מוזמן לעשות כן. אנחנו ממליצים על הליכים אלטרנטיביים שאפשריים בישראל ומוכיחים את עצמם: אלו הם הליכי הגישור.

בשנים האחרונות מגמת בתי המשפט בישראל היא להפנות סכסוכים להליך הגישור, בין היתר על מנת להפחית את העומס הקיים על בתי המשפט.

בהליך הגישור נפגשים הצדדים עם גורם ניטרלי, הוא המגשר, המסייע להם ליישב את המחלוקת בדרך של הסכמה. זהותו של המגשר נקבעת בהסכמת הצדדים, או בהתאם לבקשתם מבית המשפט למינוי מגשר. ניתן למנות מגשר בעל ידע ומומחיות נדרשים בתחום שבמחלוקת. כל מגשר צריך להיות בעל תואר אקדמי, עם נסיון של 5 שנים לפחות בתחום עיסוקו ובוגר קורס במרכז גישור.

המגשר איננו שופט ואין הוא מוסמך להחליט עבור הצדדים או לכפות עליהם דבר. ככל שהצדדים מגיעים להסכמה, מנסח המגשר הסכם, אשר נחתם על ידי הצדדים ומקבל תוקף של חוזה ואף ניתן לבקש את אישור בית המשפט להסכם. אם הושג הסכם גישור במסגרת הליכים משפטיים, מקבל ההסכם תוקף של פסק דין והאגרה ששולמה מוחזרת. אם לא הסתיים הגישור בהצלחה, ממשיך הדיון בבית המשפט מהמקום שהופסק.

המפגשים אצל המגשר נעשים בדרך כלל באוירה נינוחה, ללא המתח הכרוך בהתדיינות משפטית. המגשר נפגש עם שני הצדדים בליווי עורכי – דינם, מקשיב להם, ולאחר מכן מנסה להביא את הצדדים להסכמות ביניהם או מציע דרך (יצירתית ומקורית בדרך כלל) לפתרון המחלוקת. מספר המפגשים ועלותם נקבעת לכל מקרה לגופו. ישנם הליכי גישור המוענקים על ידי מערכת בתי המשפט, והם ניתנים ללא כל תשלום ונמצאים, במקרים מתאימים, כיעילים ביותר.

הצדדים אינם חייבים להסכים להצעת המגשר, והם רשאים בכל שלב של הגישור לבקש לסיימו ולחזור להמשך ההליך המשפטי הרגיל. כמו כן קובע החוק, כי כל שנאמר בהליך הגישור אינו מחייב את הצדדים ואינו יכול לשמש ראיה בהליך המשפטי. החוק אוסר על המגשר לגלות מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור, ואם אחד הצדדים מבקש מהמגשר לשמור מידע שמסר לו חסוי, המגשר חייב לשמור על סודיות ולא להעביר את המידע לצד השני. גם הצדדים עצמם אינם יכולים לעשות שימוש בדברים שעלו בהליך הגישור לצורך ההליכים המשפטיים. כך ניתנת לצדדים האפשרות להציג את מכלול טענותיהם ללא כל חשש.

הליך הגישור מסתיים במהירות, ואינו מצריך התדיינויות משפטיות ארוכות ומתישות. הצדדים מסיימים את הסכסוך בהסכמה ולא באמצעות כפיית המערכת המשפטית, והם יכולים להגיע באמצעות הליך זה לפתרונות יצירתיים, שספק אם בית המשפט יכול להגיע אליהם.

אך אין טוב בלי רע, והליך הגישור אינו נקי מחסרונות. ראשית, חשוב למנות מגשר בעל ניסיון וככל הניתן, מגשר עם המלצות והצלחות קודמות. מגשר שאיננו מנהל נכון את ההליך, עשוי לגרום לחשיפת חולשותיו של אחד הצדדים, אשר עשוי לנצל זאת בהליך המשפטי. בנוסף, הליך הגישור תלוי ברצונם הטוב של שני הצדדים, ובתום ליבם בהליך. כאמור, בהליך הגישור אין למגשר סמכות להכריע, ואם לא עלה בידי הצדדים להגיע לעמק השווה, הדרך פתוחה בפניהם לחזור לבית המשפט. על כן רצוי כי גם הליך של גישור יהיה מלווה בכל עת בסיוע משפטי.