מעשה בשני בחורים צעירים וחסרי ניסיון, שהחליטו להקים אירוע הפקה גדול עם להקה מפורסמת. לצורך הפקת האירוע, נדרשו לגייס כסף. קרוב משפחה, שהינו עורך דין ידוע ומוכר, העביר אליהם כסף והחתים אותם על הסכם שנוסח על ידו.

 

הכסף הועבר, ההפקה יצאה אל הפועל, אך התברר כי בערב האירוע מזג האויר התאכזר לבחורים הצעירים, והצפי לעומס בכניסה להופעה התברר כטפטוף בלבד, בדומה למזג האויר הסגרירי. למזלם של שני הבחורים, האירוע הסתיים באפס רווחים אך ההכנסות שהיו הצליחו לכסות על החובות.

 

אך בכך לא הסתיים העניין – עורך הדין פנה לשני החברים ודרש את כספי בחזרה. “זוהי הלוואה ועליכם להשיבה”, אמר להם. “זו אינה הלוואה, זו השקעה. מכיוון שלא היו רווחים, כולנו הפסדנו, וגם אתה”, ענו הבחורים. אך עורך הדין לא ויתר והגיש תביעה. משרדנו ייצג את אחד הבחורים.

 

האם מדובר בהסכם הלוואה או הסכם השקעה? שאלת מיליון הדולר, שנדונה בבית המשפט בעקבות התביעה שהגיש עורך הדין.

 

נוסח החוזה לא היה ברור, יש לומר. כותרת החוזה היתה “הסכם השקעה” וכך גם המונחים שבחוזה, אך היו קיימים בתוך החוזה גם סממנים של הסכם הלוואה. בית המשפט נדרש להכריע באיזה סוג של חוזה מדובר.

 

בהסכם השקעה מעביר המשקיע סכום כסף למיזם, תוך ציפיה כי המיזם יניב רווחים, שחלקם יועברו לידיו בתוספת הקרן שהשקיע. כך הופך המשקיע למעין שותף במיזם. המשקיע לוקח סיכון, שכן לצד הציפיה שמיזם יניב רווחים, קיים סיכון שהמיזם ייכשל, וההשקעה, כולה או חלקה, תרד לטימיון.

 

בהסכם הלוואה אין בהכרח לצד המלווה עניין בהצלחת המיזם, שכן החזר ההלוואה אינו מותנה ברווחי המיזם. הסכם הלוואה מגדיר את סכום הכסף המשולם ללווה ואת תנאי החזר התשלום (מועדי ההחזר, הריבית וכד’), סנקציות במקרה של הפרת ההסכם, ולעיתים גם בטחונות שיבטיחו את החזר ההלוואה.

 

ומה פסק בית המשפט? הוא פסק לטובת הלקוח שלנו, וקבע כי אכן מדובר בהסכם השקעה.

 

לכן, לפני שרצים לקבל כסף או להעניק כסף, חשוב לערוך הסכם ברור, שיביא לידי ביטוי את כוונת הצדדים, ולא ישאיר דברים עמומים ולא ברורים. תשלום שכר טרחה לעורך דין שעורך את החוזה הוא מזערי ביחס לשכר הטרחה שעשוי אדם לשלם בשל סכסוכים משפטיים בעתיד.

 

משרדנו מתמחה בתחום החוזים ויעמוד לרשותכם בעניין זה.

בתפילה להשבת החטופים, שמירה על חיילינו ורפואת הפצועים.

 

מאמר זה הינו לידיעה בלבד ואין באמור בו כדי להוות ייעוץ משפטי.

מדינת ישראל התמודדה לאחרונה עם מלחמה רב-זירתית, בין היתר מול האיומים מאיראן, במסגרת מלחמת ״עם כלביא״, אשר נמשכה 12 ימים. לצערנו, גם בפרק זמן קצר זה נגרמו נזקים כבדים לרכוש: בתים, עסקים ורכבים נפגעו ישירות או בעקיפין.

גם כשהמלחמה הסתיימה, חשוב מאוד להכיר את הזכויות שלכם ולדעת כיצד לפעול נכון כדי לקבל את הפיצוי שמגיע לכם.

נפגעתם ברכוש כתוצאה מפעולות מלחמה? ייתכן שאתם זכאים לפיצוי ממס רכוש.

אם נגרם נזק לרכוש בשל ירי טיליםרסיסיםפגיעות ישירות או נזקים עקיפים, חשוב לפעול בהקדם על מנת לשמור על הזכויות שלכם.

איך מגישים תביעה לפיצוי?

יש להגיש הודעה על נזק בתוך 14 יום ממועד הפגיעה. מומלץ לעשות זאת כמה שיותר מוקדם כדי לא להסתכן בעיכוב.

לאחר מכן יש להגיש תביעה רשמית לפיצוי תוך 90 יום מרגע האירוע.

את הבקשה מגישים באופן מקוון דרך אתר רשות המסים, או ישירות במשרדי מס רכוש האזורי. חשוב לצרף מסמכים תומכיםתמונותקבלותדוחות שמאותאישורים נוספים ועוד.

מומלץ גם לשמור עותקים מכל המסמכים שהוגשו ולתעד את כל הפעולות שנעשו בתהליך.

חשוב לשים לב:

אסור בהחלטלפנות חפציםלשפץלצבועלהחליף דלתות או לרכוש רהיטים חדשים – עד לאחר ביקור של שמאי ונציג מס רכוש.
הדבר נועד לאפשר הערכה מלאה ומדויקת של הנזק.

מותר לפנות זכוכיות שבורות בלבד לצורך שמירה על בטיחות.

פרטים נוספים שחשוב לדעת:

הפיצוי עבור חפצים אישיים נקבע על פי תעריף קבוע שנקבע על ידי רשות המסים, ולא לפי שווי השוק או ערך סנטימנטלי.

אין פיצוי עבור: מזומניםהמחאות (צ’קים)תכשיטיםעתיקות וחפצי אומנות. חשוב לקחת זאת בחשבון בעת הכנת התביעה.

לוחות זמנים ותהליך הטיפול:

לאחר הגשת התביעה, שמאי מטעם רשות המסים עשוי להגיע לשטח לצורך הערכת הנזקים.

אם סכום הפיצוי שנקבע אינו מקובל עליכם, קיימת אפשרות להגיש ערר ולבקש בדיקה חוזרת.

גם כשמדובר במלחמה קצרה יחסית, הנזק לרכוש עלול להיות גדול.
תיעוד מסודרהגשה בזמן ועמידה בהנחיות הם המפתח לכך שתוכלו לממש את זכותכם לפיצוי ולחזור לשגרה מהר יותר.

בתפילה להשבת החטופים, שמירה על חיילינו ורפואת הפצועים.

מאמר זה נועד לידיעה בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי.